|
אז כן אני בורח
לא נשאר להתמודד
מדחיק את קולך
שרודף כמו הד
מוחק את עור זיווך
כמו מים על אש
רוצח את זכרך
שוכר ת'זמן כמתנקש
הוצאת את לבי
מאובן מתוך הכפור
עם חיוך צחור
על רקע שחור |
|
|
פעם אמרו לי
"מזל שאת בתולה"
אמרתי "למה?" אז
שאלו אותי "מה
את נהנית מזה
שדוחפים לך
בולבול בגוף?"
מכאן זה התחיל.
-אמא תרזה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.