פנים חדות
כל כך חדות.
הן נחרתו בזיכרוני
עיניים תכולות חתכו בי
חסרות רחמים ומלאות,
גם האף לא ריכך את המכה.
והשיער, קצר, בהיר,
לא יכול להסתיר
את עיניך
קרות
אך צחוק חרישי
כטומן סוד אישי...
כן, ההיא שם יודעת
ש- זה לא מעשי
רק בדמיון אחד סורר
שבה ועולה דמות,
של אותו איש פראי עם יופי אחר,
יופי של זרות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.