בערפל המרחף בינינו חיוכך נסתר
וחיוכי - אשר רוטט מעצבנות ופחד לא מוסבר -
הוא ניסיון עלוב לשמור על עין אדישה
כדי שחולשותיי החשופות לא תיחשפנה.

בלילה משוטט אני במבוך מיטתי, חלומותיי
בחושך בו אני הוזה אותך נאחזות ידי -
רק פעם ללטפך לאט בידיעה שאת נשארת
ולא לתת ללב להיגרר אחרי גבך המתרחק.

שמש לירח עשרים ומאה תחלופות
סוחב לכל מקום שק מחשבות כבדות -
אילו היו מאזנים לשקילת מידת האהבה
היית רואה כמה אהבתי אלייך כבירה.

אבל גלים של ים יש באוזנייך, קרבים ומתרחקים
חייך כמו ספינה שמטלטלת בין מים וסלעים
כבר מתפלל שתמצאי בי קיר להישען עליו, תומך,
ותתייצבי עליי כמו על חוף של מבטחים לספינתך.

רק מלאכים יודעים מה טוב לך, על כן הם יאחלו
אני מה שאוכל אתן לך, אחרת השדים אותי יאכלו
וכשאצליח להפסיק לתת, אמצא מנוח לחיי -
או שאמות, או שאמצא אחרת במקומך אולי...