|
מקרטעות עיניו מבעד לשבילי הדעת
מיתרי התכלת נפרשים בלבן
אתר רקיעי שמים
להט רוחות הזמן.
לוחות חלקים למגע האור
אוצרים את מפתני הרעד
לצורות זוהרות באפלה
רוחות העולם החדש.
מכניקה בוהקת כרום
על חפצי העיצוב הכסופים
השעות נספגות בזרם
כאדוות הרוח בשחקים.
עיניים בוהקות בחשכה
אחר צללים בכתום וצהוב
להבות הקיום הרושפות
את כל אשר נתן היה לדעת. |
|
|
שאלתי את שלי
למה היא בוכה,
אז היא אמרה
בגלל שזה יום
השואה, אז שאלתי
אם אני צריך
להיות מודאג, אז
היא אמרה שלא
וירדה תוך כדי
הבכי, מה אני
אגיד לכם, שכל
יום יהיה יום
השואה.
החבר של שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.