|
מקרטעות עיניו מבעד לשבילי הדעת
מיתרי התכלת נפרשים בלבן
אתר רקיעי שמים
להט רוחות הזמן.
לוחות חלקים למגע האור
אוצרים את מפתני הרעד
לצורות זוהרות באפלה
רוחות העולם החדש.
מכניקה בוהקת כרום
על חפצי העיצוב הכסופים
השעות נספגות בזרם
כאדוות הרוח בשחקים.
עיניים בוהקות בחשכה
אחר צללים בכתום וצהוב
להבות הקיום הרושפות
את כל אשר נתן היה לדעת. |
|
|
אני פשוט לא
מבינה את האנשימ
האלה שממלאימ את
הבמה בסלוגנימ.
-לא דיסלקטית,
מחרימה אותיות
סופיות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.