וְאָמַר הָרוֹכֵב...
בַּחַיִּים
לֹא רָאִיתִי בָּךְ חֵפֶץ
קַל מַגָּע
יָדַעְתִּי
לֹא דֶּרֶךְ הַיָּם אַגִּיעֵךְ
רַב יֶגַע מַסָּעִי
יִכְבַּד מַשּ-ָאִי
אֶת שְׁמֵךְ לֹא שָׁכַחְתִּי
תָּפוּר עַל לִבִּי
לַיְלָה נָש-ָאתִי
בְּדֶרֶךְ מִדְבָּר
מִתְאָרֶכֶת
נָשַׁל עוֹרִי
בֵּין חִדּוּדֵי הַצּוּר
וְשִׁנֵּי הַתַּנִּים
אֵלַיִךְ
אֵלַיִךְ
חָדָשׁ כְּתִינוֹק
אֶל מִפְתָּנֵךְ
וְאַתְּ
לֹא כָּאן
11/4/08
שיר זה מתכתב עם שירו של נתן אלתרמן "לילה לילה" - כשקוראים
אותו (ללא המנגינה המוכרת כל כך): לילה... לילה..., הוא מתאר
מסע סיזיפי שלעולם לא יגמר. כך הכמיהה לאהובה לא מושגת, כך
הרצון להתעלות בשירה להגיע למקור הטוהר השירי שאינו מקום אלא
נקודת שאיפה שלעולם תישאר בנקודת המוצא.
|
