אם תבקשי,
הוא חוזר.
אם תשכחי,
הוא זוכר.
אם רק תבקשי,
הוא לא יוותר.
סולחת,
לא סולחת,
אוהבת ובורחת,
לא נפתחת.
הגשם מטפטף עלי,
קר לי,
לבד מדי.

אני רוצה להגיד,
אבל זה לא אני.
אני רוצה לשנות את עצמי,
אבל מי כמוך יודע,
ממך למדתי את כל הסודות.

תגלה לי עוד,
לזה אני צמאה,
לזה ולאהבה
ואני מחכה,
כי אמרת שאתה לא שוכח
וגם אני לא שכחתי
ושנינו זוכרים
וזה נשאר בינינו
כמו קיר.

אני רוצה להגיד,
אבל זה לא אני.
אני רוצה לשנות את עצמי,
אבל מי כמוך יודע,
ממך למדתי את כל הסודות.

אם תחכי,
זה לא יבוא.
לא לבד,
הוא צריך עזרה.
צריך להתגבר,
לעולם לא יבוא אחר,
כי אין לו תחליף
וככה זה לא עדיף,
רוצה לחזור לפעם,
מתגעגעת לטעם.

אני רוצה להגיד,
אבל זה לא אני.
אני רוצה לשנות את עצמי,
אבל מי כמוך יודע,
ממך למדתי את כל הסודות.

אז הנה אני אומרת את זה,
אני מתגברת על עצמי,
על הקשיחות,
האטימות.
הנה אני מצליחה,
הנה, אבא,
אני יודעת להגיד
סליחה.