פגשתי את מלאך המוות,
והוא דווקא נחמד,
הוא ישב שם בחדר,
עם פפסי ביד.

בידו השניה
החזיק מגל מעוקל,
הוא אמר שזה מפלסטיק,
אין מה לפחד בכלל.

קצת פחדתי ושאלתי
אם הוא אותי יהרוס.
הוא ענה: "אנ'לא בטוח",
"תן לי לבדוק עם הבוס".

עשה גוביינא קצרה,
ואז חיוך ארוכות,
אמר: "סהר מתוק,
יש לך הרבה זמן לחיות".

המוות הוא רק תחילת הסוף,
תחילת הסוף בא,
ואין ברירה.

ראיתי שקצת לא נעים לו,
בכל זאת קמתי משינה.
אמרתי לו שזה בסדר,
ושימשיך בעבודה.

הוא התנשף קלות וקם,
אמר שהוא מצטער,
אבל יש לו הרג באחת עשרה,
והוא מאחר.

הניח את הפחית בצד,
אמר תודה והכל,
ואם יש משהו שארצה לדעת,
שלא אתבייש לשאול.

אז שאלתי בחצי חיוך,
תגיד אדון מלאך,
מה בדיוק אתה עושה?
הוא צחק ונאנח.

המוות הוא רק תחילת הסוף,
תחילת הסוף בא,
ואין ברירה.

הוא אמר שהוא מלאך רגיל,
טיפוס ממוצע,
בסה"כ נתנו לו ג'וב מגעיל,
ואז הוסיף בקריצה:

יש שם רשימת שמות,
עם שם רחוב, מספר דירה.
אני הולך ופשוט גובה
חיים בחזרה.

אז איך מחליטים
מי לגן עדן, מי לגיהנום?
הוא צחק ואמר:
אחח, הדוסים של היום...

תראה, אין עולם הבא,
ואין המשכיות,
פשוט זורקים את הנשמה
ואז אתה ממשיך למות.

המוות הוא רק תחילת הסוף,
תחילת הסוף בא,
ואין ברירה.