כמו למשל להחזיק לי את היד כשאני נרדמת לידך במכונית ולנהוג
ביד אחת, לאט, רונדלים ברחובות הקטנים של תל אביב. כדי שאני
ארגיש קצת יותר טוב. וכי קצת איבדת את הדרך...
כמו לאכול רק את הבפנים של הבייגלה, לראות שיוצא לב גיאומטרי,
להקדיש לי אותו ולאכול אותו כשאני צוחקת.
כמו לקרוא לי ילדונת.
כמו לחכות שלוש פגישות עד הנשיקה.
כמו להודות שאתה גאה להיות איתי.
או כמו לחייך סתם ולהודיע "טוב לי" אחרי שאני חוקרת.
כמו לנסוע אליי בתחבורה ציבורית בפעם הראשונה, לרדת בתחנה
הנכונה ולחכות לי מחוץ לבית.
כמו ללכת לחקור איתי בתים נטושים.
כמו לרוץ לאוטו בספרינט, בשתיים בלילה, בקרליבך ואז אבן גבירול
ובעוד כמה רחובות צדדיים. סתם בגלל שקר ובגלל שיש בי יצר
הרפתקני.
כמו לשחק איקס עיגול במתקני שעשועים של ילדים.
אלה לא הדברים הגדולים שעושים לי את זה.
12.3.08 22:36 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.