|
קפה ועוגה מונחים על
צלחת
מחכים לראשון שיעז
לקחת
דמעה נמחית על פניו
של המנוח
המסווה כאבו במילים חסרות רוח
בפנים מתביישות וחסרות בטחון
רומזים זה לזה שהזמן
ללכת
אוספים את הגאווה
ורק הרוח נשמעת שורקת
באבלו ציווה לנו את הערכתו |
|
|
היה קשה, באמת
קשה. עשתה לי
לגמור שלוש
פעמים, המנוולת.
ואני בסה"כ
ביקשתי שתאהב
אותי ותחבק אותי
חזק. מה כבר
ביקשתי ? אבל
היא אומרת שרק
עכשיו היא
מצליחה להבין
אותי באמת
ושכנראה שלוש
פעמים בכלל לא
מספיקות לי.
מתוסכל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.