|
קפה ועוגה מונחים על
צלחת
מחכים לראשון שיעז
לקחת
דמעה נמחית על פניו
של המנוח
המסווה כאבו במילים חסרות רוח
בפנים מתביישות וחסרות בטחון
רומזים זה לזה שהזמן
ללכת
אוספים את הגאווה
ורק הרוח נשמעת שורקת
באבלו ציווה לנו את הערכתו |
|
|
אין פרפרים
בגטו. גם אין
מקדונלדס. בכלל,
די חרא של מקום. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.