|
מזה כמה שבועות
שהרעד אחז בשרירי ידי השמאלית
בא והולך בתנועות לא סדירות
לוחש לי מלים בשפה לא ברורה.
חודש מרץ הקיץ בא ונסוג
כגלי ים כאוטי בשעת סערה
אני מלקט את גוויות הדגים המתים
לתוך סלסלות נצרים צהובות.
שיבולים שזורות לאלומות של אור
בשיער הנערות החדשות
עיניי מסרבות להרפות מלהט הרגש
אדוות שקופות על פני הלב.
החלל מתרדד בעיניי לעיסה אחידה
אני מלהק את הדמויות לתאטרון רחוב
הפנים תמיד מוכרות לחושיי
בני אדם הולכים ובאים. |
|
|
עדיף אותי ביד,
אני שווה יותר
מכל ציפור.
דבורה הכוסית
מפנטזת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.