מוזר להרגיש נאהבת
עם הלב המדדה בתקרה
ורגליים יחפות-יופי קרוצות בקליפת האגם הרקוב.
את הקווים שברצפה הלוטפים את רגלי
גם אינני מרגישה בעיתות שלום כאלו או אחרות
או את עומקו האמיתי של צנתור גופך אליי
או את קולך הקורא לי ממעמקי בריכת העטלפים
הרחוקה במקרני כסאות זיכרוני, (או את הפגם המדויק בגופינו
שגורם לנו להאהיב את עצמנו הפוך כדי לדרוס חריקות גופים זרים)
על הקול שלך
הוא צעק את שמי בלב רוגז
ובינות התמלא מים, כמו גשם
שעוזב אוהבים באמצע להתרתח כבויים
ואני מנביטה אהבה כמו בהונות-ילדים
ונוצרת את חומך בבטן היציבה של
קפיצות הילדים אל ברבורי האגם
ואת ריריהם הנושרים מפוחמים כמו צדפות
מפיו של אדם אוהב
(ולא האחרון)
לטלי |
