|
כל שהשמש יודעת
הוא שהיום היא זרחה
במזרח ושקעה במערב
חיוכך הערב,
היא לא מכירה מחר
ולא מחרתיים.
מחר בבוקר את אולי
תרצי ללמוד בלט ב
סטודיו ישן ברוסיה
עם נעליים רכות
ומראות מוכתמות
בתהילה,
ואולי ארצה
לשמוע כיצד
סונטת לאור ירח
של בטהובן לוחשת
בפסנתר אנגלי בפינת
אלכוהול בלונדון.
אבל בעכשיו המקודש
הזה
אנחנו מאורסים בנשיקה
ואת השאר בואי
נשאיר למחר. |
|
|
רגע, תסבירו לי,
מאיפה אתם כל כך
בטוחים שמי
שמאשר את
הסלוגנים הוא
גבר? אולי הוא
אישה, כמו
בדוגמה? אולי
היא נעלבת מזה?
אני אומר
שמעכשיו צריך
להגיד "זו
שמאשרת את
הסלוגנים", ואף
אחד לא ישנה את
דעתי!
מתוך הסרט
"סלוגמה" בבימוי
רמבו 2 |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.