היא מולי, כן, במרחק נגיעה,
עם אורות בהירים זוהרים.
היא מולי, כן, זה בטווח פגיעה,
אני רוצה לרדת מהפסים.

זה מחזיר אותי ליום שבו,
קפאתי במקום,
הזעתי כמו חמור,
ניסיתי שוב לנשום.

אולי, זה משהו אצלי באופי,
להישאר במקום גם כשמסוכן.
אולי, אולי זה כל היופי,
רק רציתי שתיקחי אותי מכאן.

היא מולי, כן, אני שומע אותה,
משקשקת מפחד ונושפת עשן.
היא מולי, כן, מתקרבת אליי,
אני לא יכול לזוז מכאן.

והיא באה מהר, אני מרגיש אותה,
אני עף באוויר!
רגשנות לא תעזור, אין דרך חזרה.
חוצה את העיר!

אולי, זה משהו אצלי באופי,
להישאר במקום גם כשמסוכן.
אולי, אולי זה כל היופי,
רק רציתי שתיקחי אותי מכאן.