כל יום באותה שעה
את אותי מפתיעה
משאירה ליד שער חיי
שושנה אדומה וחותמת
בשפתייך נשיקה.
כל יום באותה שעה
אני מחסיר בגללך פעימה
שותה מהיין  יושב מול
המזח ובוהה בשקיעה.
משחזר רגעים  נזכר
בענייך ומצייר לך עולם.
כל יום באותה שעה
את נבראת בליבי מחדש
מדליקה בי את הלהט
ונעלמת בלי להשאיר
לי בדרך שום סימן.
בצילך אני הולך ובא
הולך ובא גם בין שבילי
האשליה.
כל יום באותה שעה
את מחברת תו ועוד תו
כותבת לי שיר ומכתב
ולא מספרת לי מי את.
כל יום באותה שעה,
אני שמח וגם נרגש,
ומחפש את מבטך מסביב
לכיכר הזמן שלי וגם שלך,
כל יום באותה שעה
את נבראת בליבי מחדש
מדליקה בי את הלהט
ונעלמת בלי להשאיר
לי בדרך שום סימן.
בצילך אני הולך ובא
הולך ובא גם בין שבילי
האשליה.