קובי לביוד / והיית |
מעט רגעי נצח
הבהוב עמום
המטפטף קשתות
לתוך נחיל חיי
בעצב קיבלת מתנות
בעצב, לא קיבלת
מי שייתן מתנות.
נחבאת אל הכלים
וכלי הזמן אינם בהימצא
לתקן שעות שהיית מוחקת
בהביטי עלייך -
מדי יום, ריסי חילצו
דמעות האש בכוח מאישון כבוי
לנבא לך עתידך במלוא חופני הרגש
ותהיי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|