סריגי כיסאות צרובים בלכה חומה
עוטפים את משטחי עיניי
לזגוגיות גרנולומטריות של קיבעון מציאותי
אני מנסה להשיק בריסיי את רוח המכונה.

גלי הים סוערים בסבכת העלים
את ערפילי החורף הקרירים
אצות הבוקר מניעות מניפות דעת
על פני מבטים קפואים מרגש.

עיניים כחולות לחיה האנושית הזאת
טפריה קורעים בנפשי גבישי אהבה
הלבה ממיסה את שכבות האפר
לגחלים לוהטות של אור.

הפרא לוטש מבעד לסדקים
בכול חומות האשליה
צירי נפשות הילדים שכבו
חורכים עמוק בבשר.