ישות נצחית / במקום בו הלילה נשבר |
כלהט השמש השוקעת עולמות לצורה
הייתי אז בקצה הרקיע הקצר
לובש את חליפות הכוכבים על עיניי.
מישהו פתח פרגוד אפרפר
מבעד לזהב העננים החולף
הייתי אז אינדיאני של ממש
לבשתי את עור האלים על כנפיי.
משק נוצות ציפורים לבנות
אחז בקצף הגלים התוסס
סנפירים של אור נגוהות
דבקו לעפעפיי הכבדים.
גרמי השמים סבבו עולמי
למעגלים עמוקים של הכרה
פלטפורמות לבנות של אבני גזית
הנשברות למגע השחר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|