[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אלוהים ושטן משחקים בשח. שניהם שחקנים לא רעים בכלל. כמובן
שהכול ברוח טובה. הם מצחקקים ומרכלים ביניהם על העוברים ושבים
(בני האדם). אלוהים, כמתבקש, לובש לבן. השטן לובש שחור.
שטן, על אף הסטיגמות, דווקא מאוד אוהב את אלוהים. כל הזמן מנסה
להוכיח עצמו בפניו ולהרשים, אבל לאלוהים, תמיד יש מה להגיד...
לא מרוע, כמובן. לפעמים הכוח קצת עולה לו לראש. אבל זה רק בגלל
שאיכפת לו.
הרקע: בית קפה.
לידם מתיישב זוג צעיר שכמובן לא מזהה את שחקני השח מט כ"שטן"
ו"אלוהים". כמו רוב בני האדם, הם דרמטיים מדי מלראות שגם
ה"חברה הגדולים", הם בסך הכול שחקנים פשוטים. זוג בני האדם
מתחיל לנהל דיון סוער על מהות הטוב והרע, גן עדן וגיהנום,
וכו'. שטן, כתגובה, מצקצק בלשונו ומגלגל עיניים. הוא עייף
מהבורות. אלוהים לעומת זאת מחייך חיוך אבהי ורגוע. משתדל לקחת
באיזי.
אלוהים:
"נסה לגלות יותר סבלנות. באמת שהם מנסים, ומתישהו זה יקרה."
שטן:
"יקרה? מתי? אני כבר מתחיל להתעייף. לא משנה מה אנחנו עושים או
כמה מנסים, הם פשוט לא קולטים."
אלוהים:
"החוכמה היא להרפות. אז זה יבוא מעצמו. זה כבר בדרך. ובכלל
צריך להירגע עם כל הסימנים והרמזים, זה סתם מלחיץ אותם. אם
נשחרר הם יבואו מרצונם לחפש אותנו."
שטן:
(מאבד סבלנות ונהיה אדום) "אבל כבר ניסינו להרפות! כשטוב להם
ויפה להם הם לא רוצים לשמוע מאיתנו, אז הנה, משחררים! ואז ברגע
שהכול מתערער - כי מה לעשות שהם לא מבינים כלום מהחיים שלהם -
הם נזכרים לחפש אותנו ולבוא בטענות. וכמו הורים כנועים שוב
ושוב אנחנו עוזרים וכך חוזר חלילה. גם כן כפויי טובה. נמאס!"
אלוהים:
(מתאפק שלא לחשוף את החיוך) "נמאס נמאס אבל אתה מת עליהם.
(שטן, כמעט שמראה התנגדות אבל מהר מאוד מהנהן בכניעה)
סבלנות. עוד קצת... הם לומדים. צריך לתת להם את הזמן שלהם. כל
אחד והדרך שלו."
שטן:
"בשביל מה כל הסיבוך? בוא ניצור דרך אחת לכולם, נגיד להם בדיוק
מה לעשות ושלום על ישראל. לדעתי בכלל צריך שינוי בתפאורה. אולי
נעשה גן עדן? ככה הם לפחות יפסיקו להתלונן עלי כל היום... קצת
מנוחה לא תזיק לי..."
אלוהים:
"לא, גן עדן זה לא טוב."
שטן:
(מגחך בציניות) מה לא טוב? גן עדן! מה יכול להיות לא טוב בגן
עדן?"
אלוהים:
"יהיו טענות והתבכיינויות."
שטן:
"אתה חי בסרט. על מה טענות? אשכולות של ענבים? סרטים
בדי.וי.די. כל היום? סטייק טוב?? על מה טענות??"
אלוהים:
"סטייק זה לא טוב. הרי הם בגן עדן ועל כן מתקיימת אופוריה.
כלומר, חיי נצח. הפרות והחיות לא שונות בשום צורה. סטייקים לא
באים בחשבון בגן עדן."
שטן:
"אה. טוב אז פירות!"
אלוהים:
"ומה עם העצים? והשיחים? איך תוריד את התלונות שלהם מהגב שלך?
זה לא מתקבל על הדעת שבגן עדן בני האדם לא יפגעו ואילו עולם
החי והצומח כן. זה סוטר את כל הקונספט של אופוריה, ובלי
אופוריה אין גן עדן."
שטן:
"ונראה לך שבני האדם יסתפקו בסרטי די.וי.די?..."
אלוהים:
"סרטים זה לא טוב."
שטן:
(משחרר צעקת ייאוש שכל הבית קפה מסתכל. הוא כבר לא יודע מה עוד
נותר להציע) "מה? למה?"
אלוהים:
"בשביל שבני האדם יהנו מסרטים, הסרטים צריכים להייות מעניינים.
בשביל שיהיה עניין צריך נקודות מפנה בעלילה, וכמובן גיבור
שמנצח. על מנת שהגיבור ינצח, מישהו בסרט צריך להפסיד..."
שטן:
"נו? ו-?..."
אלוהים:
"אין מפסידים בגן עדן. אופוריה, זוכר?"
שטן:
"כן... מוכר לי מאיפשהו..."
אלוהים:
"בקיצור, גן עדן זה לא כזה פיקניק. ויהיו טענות. הרי אין מה
לעשות בגן עדן! שיעמום. קודם שיבינו מה הם באמת רוצים מהחיים
האלה ואז שיתחילו לבוא בדרישות. הרי מי שיודע מה הוא רוצה
ומאמין בזה, מקבל. וזה ממש לא משנה לי אם זה "טוב" או "רע". כל
אחד והקטע שלו. מכבד את זה."
(שטן נאנח בייאוש ומתחיל לדפוק את הראש בשולחן)
שטן:
"זה לא ייגמר לעולם."
אלוהים:
"טוב מספיק, די עם הדרמות. בוא נחזור למשחק."
שטן:
"אלוהים?"
אלוהים:
"כן?"
שטן:
"מה יהיה?"
אלוהים:
"לא יודע."
שטן:
"אתה? לא יודע? פעם ראשונה שאני שומע אותך משחרר את המילים
האלו מהפה..."
אלוהים:
"אני מניח שהתבגרתי לאחרונה."
שטן:
"ובני האדם? מה יהיה עליהם?"
אלוהים:
לא בכוח. לאט לאט. אם הם לא ילמדו בעצמם הם לא באמת יפנימו."
שטן:
(בהיסוס) "לא קשה לך? לראות אותם הורסים את עצמם ככה? אתה לא
מרגיש לא מוערך?..."
(דמעות עולות בעיניו של אלוהים ושטן מרגיש רע שהוא בכלל העלה
את זה).
שטן:
(בצחקוק שובב) "עזוב, לא חשוב. בוא נחזור למשחק!"
אלוהים:
"אני מנסה ככל יכולתי. וברור שזה קשה לי. זה אפילו כואב לי.
(שטן זז באי נוחות לנוכח הפגנת ה"חולשה" הפתאומית מצדו של
אלוהים)
לא משנה מה אנחנו עושים, הם לא מרוצים. ואני לא יכול להכריח
אותם! אני לא מוכן להגיד להם מה לעשות ואיך לעשות אם הם לא
רוצים לשמוע. קשה לדבר כשאף אחד לא שומע..."
שטן:
"אבל מה לעזאזל הסיבוך? מה לא ברור להם? הם רוצים שיהיה להם
טוב?? אין ברירה, הם חייבים לחוות גם רע! ולהפך! הרי אני לא
קיים בלעדייך ואתה לא קיים בלעדיי. ושנינו חייבים להתקיים
בשביל שהגלגל ימשיך להסתובב. בשביל לעלות למעלה, הוא צריך גם
לרדת, ומה לעשות שהעולם הוא עגול ורוצה להסתובב? ואמרתי לך
שצריך לעשות את העולם שטוח! איזה טעות... אוף!"
(שטן מתנשם בעצבנות. קשה לו לראות שלאלוהים כואב. הוא הרי עשה
כל כך הרבה...)
אלוהים:
"לנו קל לדבר. אנחנו יכולים לראות את הכול מבחוץ. את התמונה
הגדולה. את הפאזל השלם. אבל הם שם... בפנים... וקשה להם לצאת
קצת מעצמם. לפקוח את העיניים לעולם שמעבר למה שצמוד לאפם...
חתיכות פאזל קטנות שכאלו... הם לא קולטים עד כמה הם חשובים!
מרגישים כל כך קטנים וחסרי משמעות. הם לא קולטים שבלעדיהם אני
לא קיים. שבלעדיהם, אתה לא קיים. לא קולטים כמה הם מדהימים.
הרי מספיק שחתיכת פאזל אחת קטנה, מספיק שאדם אחד מוותר לעצמו,
שוכח את עצמו, נעלם...
וכול התמונה חסרה... אנחנו חסרים..."
שטן:
(בחיוך נוגה) "דימוי יפה."
אלוהים:
"מה?"
שטן:
"הפאזל, התמונה השלמה וכול זה. אתה הוא התמונה השלמה... ואולי
גם אני קצת? כל החתיכות האומנם קטנטנות ועם זאת כל כך
משמעותיות... דימוי באמת יפה."
אלוהים:
(בחיוך) "אתה בהחלט חלק מהתמונה השלמה. אתה חלק ממני לכל דבר.
ותודה."
שטן:
"אתה אוהב אותם, אה?"
אלוהים:
"מאוד."
שטן:
"כן... גם אני."







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כאן לא תמצאו
סלוגנים של
חרגול


תרומה לבמה




בבמה מאז 5/9/08 16:07
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מור בן עמי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה