|
בתוך המבוך התבררו פנים
רעמים התחבבו על הנשמה
כמה רצינות מרה הייתה באופליה
לו רק הידק את הפחד אל המצח
כשחלומות בערו
זו הייתה יכולה להיות הרכות האחרונה לפני הסבך
בסבך
קחי את כל הענפים ותפרי לך את הבית הבא
ממאמרי משפטים שבורים
הרגליים מפושקות
מנהגי גיהינום
ובעל-אב בועט וקודח
מחק הצללים שבעורה
כמה עייפות רחוקה הייתה באופליה
שום גג שום עור
מגנים עליה מחדירת המילים הרדיואקטיביות
בוערת במים
קורעות המילים את חלקיקיה
מתבקעת מהות אופליה
בשקט אין אדם
כמה דממה כואבת הייתה באופל-יה. |
|
|
אל תדאגי,
אין לי אחרת
ממך
אל תדאגי אני
חולם עלייך
ומתעודד עם
כולן.
אל תדאגי,
אני מת עלייך
וגם שוכב עם
כולן.
אל תדאגי,
אין לי אחרת
במקומך
ואין לי אף
אחת.
אז אל תדאגי,
אין לי אחרת
במקומך...
אל תדאגי אני
חושב עלייך,
אבל שוכב עם
כולן.
- הנאמן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.