|
החיים הם כואבים
כך אמרו לי חכמים
ארוכים ומתישים
מלאים בניצנים
החיים הם חרטה
מן בלילה של תאורה
של צבעים ושל תקווה
שסופה הוא אכזבה
החיים הם רק חלום
מציאות הנה פזמון
במן שיר נושן קטון
שמחליף את ההמנון
ואני יושב מפנים
רק דבר אחד - לא מבין
אם כאלה החיים
כשאמרו החכמים
אז למה? |
|
|
מאוד עצוב לי
שאביה האיום כבר
לא מכיר אותי,
אני יושב וניזכר
בתקופה היפה
שהייתה לנו,
זה היה הרבה
לפניי רצח
רבין!
מי חשב אז שמשהו
כזה יכול
לקרות!
ואני אפילו זוכר
איזו ג'ינג'ית
שסובבה לו את
הראש!
מצחיק איך נשים
מפרקות חברויות
של שנים!
יגאל עמיר, בטוח
מתמיד בנוסטלגיה
המשותפת לו
ולאביה הלא כל
כך איום כמו
שהוא חושב שהוא. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.