|
החיים הם כואבים
כך אמרו לי חכמים
ארוכים ומתישים
מלאים בניצנים
החיים הם חרטה
מן בלילה של תאורה
של צבעים ושל תקווה
שסופה הוא אכזבה
החיים הם רק חלום
מציאות הנה פזמון
במן שיר נושן קטון
שמחליף את ההמנון
ואני יושב מפנים
רק דבר אחד - לא מבין
אם כאלה החיים
כשאמרו החכמים
אז למה? |
|
|
- על מה את
מתחרטת?
"על המכנסיים
הלבנים ההם
מקסטרו. מאתיים
חמישים שקל
בשביל מה?
להיראות כמו
איזו ג'יי לו
מהשכונה עם תחת
בגודל מזרח
ירושלים".
- לא, משהו
משמעותי שעשית,
ואת מתחרטת
עליו.
"אה, אז מלחמת
יום כיפור".
(מתוך הראיון
האינטימי
והבלעדי עם איזה
אחת. בקרוב). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.