כל עץ הוא אדם
כל אדם הוא עולם;
כל עולם הוא מלא
אנשים.

הלילה לבן
והטבע שוקט.
אני מציירת לי עץ. או בול עץ.
כולם ישנים, וכך גם העצים,
אך אתה מסתכל על העץ ועליי.
טיפות טל מכסות את הכול.
העולם מתעורר כשמשחת השיניים
והברז - משמאל;
מחוץ למחנה.

תן לטל לכסות העולם,
העולם רוצה שההוא
יכסהו.

זה הרי כה מובן
למה מצפה,
מצפה העולם
בשעת בוקר מוקדמת
כמו זו.

אחרי לילה לבן
בא לו בוקר שחור,
אחריו צהרי דמדומים.

איך מצאתי לי רגע של שקט, לפני
שאתה מתעורר, מתמתח, בוהה
על הדף, ושואל
אם ישנתי בכלל.

יולי 2007