לא מתנצל על כלום. מעשיי הם נחלתי שלי.
אז למה בכל זאת אני מרגיש בנאדם שלילי?
הכאב לא מרפה, הטעויות ללא החשיבה.
אם רק הייתי מתבגר טיפה, הייתי מבין שהנאה חד פעמית - יש לה
השלכות, בד"כ בצורה הרסנית.
לקום בבוקר, עם עוד כאב ראש. לא, וזה לא ההאנג-אובר שגורם לי
לחשוש.
די, נמאס. אולי אפתח גלגל"צ, אסיח את דעתי מהעניין. אבל לא,
הכול חוזר אליי תוך שניות כמו נגמל שהוא בעצם נרקומן.
אשים את הראש על הכרית, אלך לישון. מחר שבוע חדש מחר יום
ראשון... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.