|
צעד אחר צעד מתרחק
והריחוק הזה מייגע ושוחק
ממלא אותי עצב חונק
וגעגוע מחליש ומחזק
ומן כאב מתמשך
שלא עוזב, שלא דועך
שמופיע כל פעם כשאתה הולך
ורק נהיה יותר קשה ומסבך
כי מהרגע שאני מתנתקת
משהו בי נהיה כל כך חסר
מבעד לכאב אני שותקת
וזה לא מתמלא עד שאתה חוזר
וכל מילה שאתה אומר
שום דבר כבר לא עוזר
ואני מתחילה לוותר
כי הייאוש תמיד חוזר
והתסכול מתחיל לצאת
ואני מתכנסת
ואני שוב מתעצבנת
ואני שוב כועסת
ואני מתרחקת ממך
ומתחילה להדחיק
כי הרגש מתגבר
וחסרונך יותר מציק
ומנסה לסלק אותך ממחשבותיי
רק רוצה שכבר תבוא אליי
ואני לא יודעת איך להתמודד
כי לצד הגעגוע כל דבר מתגמד
אבל כשאני רואה אותך כל השאר נעלם
מפחדת כי אוהבת כמו שלא אהבתי מעולם
ואתה מביט בי והברק בעינייך
מוכיח לי שלעולם לא אוכל בלעדייך
והחיוך המתוק על שפתייך
משאיר אותי בין זרועותייך
וכשאתה מצמיד אותי קרוב
אני רק רוצה להיות איתך ולא לעזוב
לא רוצה אפילו לחשוב
רק רוצה להמשיך לאהוב
ולחלוק איתך כל רגע בחיי
לראות את מבטך כשאתה מביט בעיניי
להרגיש את עדינות ליטופך
להתעטף לנצח בחום חיבוקך
ואתה מסרב לתת לי לוותר
ואני לא רוצה ללכת, רק רוצה להישאר
למגע שלך כל חלק בגופי מתעורר
אוהבת אותך יותר מכל דבר אחר...
2006 |
|
אני אצבע את
הבמה בכתום, אם
רק תאמרי...
אני אגלוש
בפורום גם לאור
היום, אם רק
תאמרי...
אני אגיד
"פוסט-מודרניזם
כשלון", ולא
אציץ לאחותך מן
החלון, אם רק
תאמרי, טה טה טה
טה טה טה ה טה
טה!!!!!!!!!!!
חרגול מנסה
לשכנע פקידה
בבנק לתת לו
טופס |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.