בין ימים וכבישים והרים,
אנשים יושבים ואוכלים.
מחפשים דקה של שקט,
ומינימום מתחים.

אז התחילה בחורה צעירה,
למחוק את כולם ללא בושה.
את הנפשות התמימות,
וילדה שלא הצליחה להפסיק לבכות.

הו, די ילדה,
מספיק כבר לבכות על מה שנקבע.
אבא לא יחזור,
אמא לא תספר עוד סיפור לילה טוב.

פינת טשרניחובסקי והנשיא,
בחור אחד בשעת השיא,
לא חשב לא ראה לא שיער,
שעל חיים הוא מהמר.

אמא למה את לא עונה?
שום דבר, מותק, לא קרה.
אם כולנו בנויים מאותם חלקים,
אז למה פני כל כך רטובים?

הו, די ילדה,
מספיק כבר לבכות על מה שנקבע.
אבא לא יחזור,
אמא לא תספר עוד סיפור לילה טוב.

הו, די ילדה,
מספיק כבר לבכות על מי שנקבר.
אבא לא יחזור,
אמא לא תספר עוד סיפור לילה טוב .