|
היא עמדה שם, גופה העליון נשען על מעקות הסול ומרפקיה מתרפקות
בשקעים העדינים שהתירה. מביטה בהשתעשעותם של קטני הקומה
הטהורים האלה. הם מקפצים להם על טרמפולינה עצומה מלאה באוויר.
צחוקם המתגלגל מהדהד באוזניה גם כאשר היא עולה על האוטובוס
המיוחל.
אישה יפה, שיערה גולש כסלילי נחושת וציבעו בהיר ככלות השנים
שחלפו. עיניה הכחולות בוהקות כשל ילדה תמה המתבוננת בחלון
ראווה של חנות ממתקים שלעולם לא תהיה שלה. על פניה שקעי העבר
אשר למרות גילה המכובד מסתמן יופייה מבעדם.
"לעולם לא היה לך אחד משלך נכון?"שאלתיה, דמעותיה נטפו כיורה
על לחייה המחוספסות, והיה נדמה שתכול עיניה זולג עמן, "הכיצד
את יודעת? ומדוע את שואלת ?!" נזפה בי.
בנימה שקטה השבתי, "הבטת בילדים ההם כפי שאני מביטה ברגלי
אנשים כאל דבר שלעולם לא היה לי"
היא הרכינה את ראשה וזיהתה את רגלי המזויפת.
|
|
|
the chick: am I
a person?
his mom:no,
you're a
chicken
the chick: do
chickens come
from people?
his mom: no,
chicken come
from eggs
the chick: do
people come
from eggs?
his mom: no,
people are
born
the chick: are
eggs born?
his mom: no,
eggs are laid.
the chick: are
people laid?
his mom: some
are, other are
chicken! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.