אתה מסריח,
אתה נתעב, אתה נקלה.
אתה יודע,
שהשכלה לא תשנה.
אתה נולדת,
כל כך נחות ולא שווה.
אתה רוצח
ושום דבר לא ישנה.

משם הגעת,
מכפר קטן ומזוהם.
והביוב,
לא יעזבך לעולם.
אתה תזכה
תמיד, רק במבט עקום,
שיהרוג אותך
ויהפוך אותך לכלום.

אתה מתוק,
כמו אגרטל על מצבה.
אתה תפרח,
כמו איזה קוץ במדמנה.
אתה יודע,
ששום דבר לא תקבל.
ואם תשאל,
אתה תעוף לעזאזל.

אתה אחי,
ולי היו רק אחיות.
קבל ליטוף,
כי כך עושים גם לחיות.
אתה אהוב,
רק אל נא, אל תזיז עפעף.
ותתפשט,
מול הקנה שלי תשכב.

אתה הגעת,
משם, מעבר לגדר.
אתה פסול
ולא צריך אותך יותר.
אז תסתלק
וקח איתך את כל פחדי.
משם הגעת
וזה תמיד יותר מדי.

בוא נפרד כבר.
בוא נפרד כמו ידידים.
רק אל תביט בי,
כי תקבל קת לפנים.
אתה מסריח.
את זה אמרתי בפתיחה.
ואם תחצה שוב,
אתה תחזור בתור גוויה.