עיניים קורנות

השמים אינם צריכים לי גם העצים לא
אפילו הים המאמץ אותי אל חיקו, ומה תכלית
שייקרנו אליי?
אבל אני שבלעדיהם איני ולא כלום
אני הולך בעקבות קדמונים
נותן עיניי בהם
ושוזפם


שחר

נוגה הבריק לי בשעות הגדולות של הלילה:
איילת לא תבוא לבוקר
מחר לא יעלה השחר

ואני תוהה: האם אין שחר למחר?
והרי חוור של אור יצבע לי לפנות בוקר את המזרח
לקראת מופע השמש כיומיומו
מבשר: לכל מחר יש שחר!

שורה שלישית מהסוף: חור - ח' בפתח, ו' דגושה בקמץ