ישות נצחית / לשאלת הכאב |
כמשב רוח חרישית
על פני עלי השלכת
אש המדורות חורגת מהדעת.
ניצני אביב בפתח העולם
נוסקים את הבלי הזמן הכלה
למיתרים רופפים של משך
הלב מפעם מקצביו בשתיקה.
כחול כהה אחז בגבעות הערב
עטור בגווני זוהר החשמל
ניצוצות כוכבים של מטה
פערו רקיעים של חוסר הכרה.
כאביי רקמו עולמות לצורה
מבעד לסדקי התמונה הגדולה
עדשות אטומות לחישה
פערו בקעים במסך השמים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|