אולי תבוא אליי, נשב על כוס מיץ מנגו עסיסי ונדבר.
נדבר על חלומות בהקיץ ועל כל מה שנוכל לעשות בעוד כמה שנים,
אחרי שנגמור צבא, אבל לעולם לא נעשה ממילא.
נדבר על כל מה שקרה לאחרונה, כשלא התראנו, למרות שזה בדיוק מה
שקורה כשאנחנו מתראים.
נדבר על כמה זה קשה ועל כמה שזה מצחיק, ואיך התמודדנו עם
הצעקות ואיך צחקנו בנסיעות.
נדבר.

אולי תבוא אליי, נשב על כוס מיץ מנגו עסיסי ונדבר.
אני אספר לך סיפורים, כי זו אני, ולי יש סטוק.
ואתה תחייך ותהנהן ואפילו מדי פעם תגניב איזו שאלה, כי מטבעך
להקשיב.
ואז אני, כי זו אני, ואני יודעת, אשתתק לפתע ואביט בך.
ולא יהיה צורך שתגיד כלום ואני אדע שאתה רוצה.
אני אשאל שאלה קטנה, בידיעה שתצליח להרחיב אותה. ואז אשתוק.
שתיקה ארוכה.

אולי תבוא אליי, נשב על כוס מיץ מנגו עסיסי ונדבר.
אני אשתוק הרבה, נדיר, אבל אני מבטיחה.
ואתה תספר לי הכל, כמו שאתה יודע, כמו שכולם יודעים.
תספר על הלימודים, על החברים ועל ההורים.
ואז אוכל לא להרגיש שאני משקרת יותר מדי כשאומרת שאני מכירה
אותך.