אתה יושב בבית, בסלון מול הטלוויזיה, בקבוק בירה ביד אחת והשלט
ביד השנייה. האישה והילדים כבר ישנים כי כבר מאוחר אבל אתה כמו
מהופנט יושב מול המסך ורואה כדורגל מליגת האלופות. השופט שורק
למחצית. אתה מנצל את ההזדמנות וקם ללכת לשירותים. בדרך אתה
מציץ לחדר הילדים, אתה חושב איזה חמודים הם כשהם ישנים, נזכר
לרגע בפעם הראשונה שהם צחקו, בצעדים הראשונים שלהם, ביום
הראשון שלהם בבית ספר. מי היה מאמין שהם כבר בכיתה ג', ואתה,
אתה כבר בן 30. השיער הארוך מהתקופה של התיכון נעלם, אתה עוד
לא קרח אבל אישתך כבר צוחקת עלייך שהשיער בורח לך מהמצח. אבל
פייר אתה נראה טוב. אפילו בעבודה הצביעו, כשכולם קיבלו
סופרלטיבים, עלייך אמרו שאתה נראה הכי טוב. אתה סוגר את הדלת
בשקט בשקט וממשיך לעבר החדר שלכם, איפה שאשתך ישנה. היא כל כך
יפה, כל כך שלווה בשנתה. אם אי פעם קיבלת החלטות נכונות, זו
בהחלט הייתה אחת מהן. אתה שולח לה נשיקה באוויר וסוגר את הדלת.
כבר 11 בלילה. אתה חוזר לספה, עוד כמה דקות תתחיל המחצית
השנייה. הפלאפון מצלצל. אתה קם לענות תוך כדי תהייה מי מתקשר
אלייך בשעה הזאת. אתה לא מכיר תמספר אבל עונה בכל זאת, מתוך
סקרנות כזאת.
"הלו?" עונה קול נשי מהוסס מעברו השני של הקו.
"כן, מי מתקשר בבקשה?"
"אממ לא סליחה אני כנראה טעיתי במספר". ניתוק.
אתה לוקח איתך תפלאפון וחוזר לספה. המשחק מתחיל.
אחרי שתי דקות הטלפון מצלצל שוב. אותו מספר.
"תשמעי גברתי, כנראה יש -"
"אלון?"
מאיפה היא יודעת איך קוראים לך?
"כן, עם מי אני מדבר?"
"זו יעל."

קבעתם להפגש ביום חמישי ישר אחרי העבודה. אמרת לאשתך שאתה צריך
להשאר מאוחר לעבוד על איזה פרוייקט, שקרת, כי מה תגיד לה? שאתה
הולך לפגוש את האהבה הראשונה שלך שלא ראית 15 שנים? היא לא
תבין. נשים לא מבינות. אתה כבר לא אוהב אותה, אבל יש לך הרגשה
בלב שאי אפשר לתאר. רק כשנלקח מאדם משהו בטרם עת, אדם יוכל
להבין את ההרגשה הזו.

אתם נפגשים בבית קפה קטן ברמת גן. מדברים קצת, איך המשפחה, אם
יש ילדים, איך הקריירה. מסתבר שבסוף, היא התחתנה עם הבחור
שניחם אותה אחרי שאתם נפרדתם. בן זונה. "לא היה מה לנחם, לא
נפרדנו מרצון, אלו היו הנסיבות." אתה חושב לעצמך. יש לה שני
ילדים, שנתיים מעל שלך.

זה הסקס הכי טוב שהיה לך בחיים. אתם מתנשקים נשיקה אחרונה.
הנשיקה הכי מתוקה שטעמת. אתם לא תדברו יותר, זה ברור לשניכם.
אתם מושכים את הפרידה עוד קצת. עוד נשיקה אחרונה, עוד חיבוק,
אבל בסוף אתה נאלץ ללכת.

אתה נכנס הבייתה, מנשק את אשתך, מחבק את הילדים. אתם אוכלים
ארוחת ערב. הילדים מתקלחים והולכים לישון. אשתך לובשת את החלוק
הוורוד הסקסי שקנית לה ליום הנישואים ה-6. אתם שוכבים, זה טוב.
כמו תמיד. היא הולכת לישון, ואתה? אתה הולך לסלון לראות
כדורגל.
אבל איכשהו, המשחק לא כזה מעניין הפעם.