דנה גרוסמן / הוא |
מוריד הגשם מעיניי,
בכתיבה סוחפת,
בשירה אמתית,
ובמילים קטנות.
הוא
דמות מעורפלת,
צל מטושטש,
שעם החושך נעלם,
כאילו מוכר,
כאילו שם.
הוא
מחולל הסערות בנפשי,
מכבה האור בעיניי,
ומאיר בלילה קר,
בשעות של ירח מעל הכפר.
הוא
נסתר כולו,
ואני - חשופה אל מולו,
בורח בין הצללים,
בורח מהמילים.
הוא
מחולל הסערות בנפשי,
מכבה האור בעיניי,
ומאיר בלילה קר,
בשעות של ירח מעל הכפר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|