אור הוכמן / עצב |
מבקש רק דבר אחד
עם דמעות בעיניים
אנא אני לא רוצה להרגיש שוב את אותה הרגשה
למה כל פעם ההתחלה היא אותה
התחלה
והסוף נשאר סוף
למה הרגש של עצב ולב שבור
לא נותן לי מנוס
אני נופל בפח שוב ושוב
וזהו נמאס לי להרגיש לב כאוב
אהבה היא כמו סם
ואני כבר לא שם
נמאס פשוט נמאס
אלפי פעמים אני אומר לעצמי
די הבנת את העיקרון
בפעם הבאה אני אמצא פתרון
אבל לא התשובה נשארת סתומה
ואני מנסה להיפטר מאותה הרגשה
של לב חנוק ודמעות בעיניים
כמו ירח לבן שמשתקף במים
קר ולבן אני נותר לבד
חי כמו מת ומת כמו חי
אולי זה רק אני וחרדת נטישה
או אולי זאת רק האמת לאמתה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|