בחמה
מורח פרוסה.
על כל הפנים,
מקופסת
ליל שימורים.

ניר-דפים, יחפים
עד צוואר נתחבק,
בסחרור
ריקוד חסידה,
על שברי כוסות...
וחופה.

תחת ראש
תחת ראש
כרית נוצות
כנפי מלאכים,לבנים,
אדומים ושחורים,
שנשרו,
דרך חור באוזון.

בשלוות גמגום
דמדומי-האלים,
בגנים שוממים,
נפריח בלונים,
גדולים,
בגוונים מחרישים
של תקווה,

ובחימה,
על כל הפנים,
פרוסת
ליל שימורים
את לצידי,
על מיטת מס-מרים,
חלודה.

ליל שימורים לצלצול,
תם, חשבתי,
לא אוכל לחיות
בלעדייך...
(אינני מושלם...)
תעיתי.


חולון 04.04.2008