מסובבת את הסכין
באותה נקודה
בה היא תמיד נכנסה
מסובבת ולא מניחה
אני רק רוצה לשכוח
לשכוח הכל
להביט בפניה
לנקות אותם ממני
למחוק הכל
והיא
היא רק מסובבת את הסכין
אין לי סיכוי להינצל
הגוף מכיר את התחושה
מבקש להתכנס אל תוכו
סוגר את כל הפתחים
שהדם לא ייזל החוצה
ואני, רק רוצה לשכוח אותה
להניח את הזמן שלה, מאחוריי
עם הרגש שבא
ועם הכאב שלא מפסיק
לחלוף
כמו עובר אורח, שמחפש מקום לישון
היא מסובבת את הסכין
באותה נקודה, בה תמיד היא סובבה
יש אחרים
להם היא מעניקה את הפרחים
ואני מביט בהם
רוצה לברוח מפניה
שלא תראה אותי
רוצה לשכוח אותה
עומד על קצה המדרכה
התנועה רוחשת
לא יכול לעצור אותה
לא יכול, להניח לה
מביט אל השמיים
אולי יפלו טיפות של גשם
ובינתיים, היא מסובבת את הסכין
בלי להרגיש, בלי לדעת
לא יכול לצרוח
לא יכול להכות בחזרה
היא מסובבת את הסכין
ואני רוצה לשכוח הכל
להניח את ידיי בלי מעש
לשמוט את ראשי לאחור
גם שהסכין מסתובבת בגופי
אני רוצה לשכוח אותה