|
הכאב הפך בחילה הפך לרעד
תזזית קלה במערך הכוח עלי אדמות
מישהו נושם את אבק הרוח
הפסלים רושפים אלי דעת.
היא ניגשת אליי בגלוי
בשעה שאני מסרב למגע
כוסות שקופות של יין
מצהיבות אלי זמן.
מגפי עור חומים
פונים אל חלל החדר
השמש מסרבת לרדת
ממרומי חשכת שמים.
מנורה ירוקה מוסתרת בשחור
עטופה באור לבה כתום
המלים נרקמות לתנועה
פעימות הלב גלויות לעין. |
|
|
כל בוקר מיטיב
עמי. את אינך.
זאת אומרת, את
עוד יכולה לבוא
- בואי הערב.
כל ערב מיטיב
עמי. לא באת.
זאת אומרת, את
סתם מתאחרת -
בואי מחר
(נתן זך) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.