אני עייף, עייף מלדבר אל השמיים.
כל כך כואב, כואב להסתכל לך בעיניים.
כל הדמעות, הדמעות שירדו כך פתאום
רוצה לדמיין אבל קשה לי לחלום.
זה הטירוף, הטירוף שמניע את הלב,
ולפעמים אני רק יושב וחושב...
להתפרץ, להתפרץ, לפרוץ את כל הגבולות
להתגבר על רעש כל הסופות.
לנסות לגלות את שורש כל הסודות
ולעתים לחבק את הלב...
להישרף, להישרף בין אותן המילים
להירטב כשהשמיים שחורים,
ולהשלים עם הסוף מתי שצריכים.
פרפרים מלטפים את הפצעים של קשיי החיים.
אור גדול, אור גדול שמאיר רק עליי,
כמו המכה שתפתח את עיניי.
אני שלם!
להתפרק, להתפרק, לנסות את הכל
אל תיתן לי לרגע ליפול
תן לי אמונה שאני יכול.
לא צריך יותר, זה בעצם הכל.
תודה...