|
ושוב הדמעה זולגת
אל הלחי נשפכת
אבודה ומוכרת
כמו במסלול יורדת
אל הרצפה נופלת
ניתכת במהירות ובאבל
על אהבה נכזבת
כואבת, שותקת, רועמת
ואת, רוצה רק ללכת
ולא יכולה כי פוחדת
אז בפינה מצטנפת
כמו חתולת רחוב מתכרבלת |
|
|
אני הכי שונא
אנשים שמדברים
איתי בצ'ט ואז
שולחים לי שורה
של סימנים כאלה,
נגיד
&@!%>-:<$
ואז אני שואל,
מה זה,
קיבינימט?
ואז הם עונים
"מה, אתה לא
רואה? זה איש
שמציץ מעל גדר
ואוכל בננה."
אפרוח ורוד,
זועם נורא.
הנה, ככה:
)-:< |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.