נעלמתי לי קצת
בין סבך שנות השלושים
בין ענני העשן של סיגריות,
המשמשות אותי בבדידותי
בין מה שארצה להיות
ומה שחשבתי שאהיה
בין ערגה לעבר כזה או אחר
לעתיד לא נראה לעין.
נעלמתי לי בין חברים חדשים לבילויים ישנים
וחברים ישנים עם חיים חדשים.
נעלמתי בין נשים שרוצות
למחשבות נשכחות
בין אהבות נושנות היוצרות מבוך בלב
מותירות קרחות משמימות
מפחידות,
המזכירות נווה שהכזיב.
נעלמתי לי בחלל שמותיר לי הגיל הסוציוגרפי
לרוח האינפנטילית.
ואני מגשש לי אחר נווה חדש...
לפחות נווה, אם לא דרך החוצה
מהסבך.