|
נעלמתי לי קצת
בין סבך שנות השלושים
בין ענני העשן של סיגריות,
המשמשות אותי בבדידותי
בין מה שארצה להיות
ומה שחשבתי שאהיה
בין ערגה לעבר כזה או אחר
לעתיד לא נראה לעין.
נעלמתי לי בין חברים חדשים לבילויים ישנים
וחברים ישנים עם חיים חדשים.
נעלמתי בין נשים שרוצות
למחשבות נשכחות
בין אהבות נושנות היוצרות מבוך בלב
מותירות קרחות משמימות
מפחידות,
המזכירות נווה שהכזיב.
נעלמתי לי בחלל שמותיר לי הגיל הסוציוגרפי
לרוח האינפנטילית.
ואני מגשש לי אחר נווה חדש...
לפחות נווה, אם לא דרך החוצה
מהסבך. |
|
|
אתה אומנם כותב
שזאת היצירה הכי
גרועה שראית
בחיים, אבל אתה
אפילו לא טורח
להסביר למה. אתה
מעביר ביקורת
חלקית, אומר את
הדעה שלך אבל לא
איך לשפר. במה
אתה חושב שזה
יעזור לי?
ובכלל, אתה הגעת
למצב שאתה מוערך
מאוד, אז אתה
מרגיש שאתה יכול
פשוט להגיב
בכזאת צורה לא
בונה על יצירה
של ילדה בת 14
עם חלומות?
אתה כנראה איש
מאוד טוב...
בימאיסטית במשבר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.