גל תכול מעיניך מזמן אותי  חרש לסעור כמו הים  בחיקך,
בעוצמה מעודנת תעגון  בחופי "הביטי"  לוחש בחדווה,  
רכה למולך אצטרף למסע, שוכחת אט, אט את עצמי,
נסחפת עדיך, מתענגת כולי על רגע לוהט זה איתך.

אל תשכח בימים של כעס שאני אותה האחת,
אם תזכור עת פעמנו יחד  יקל לך גם הלבד,
אשוב כשאוכל, האמן לי, אל תיתן לזמן לייאש,
אשא משאנו יחד, הרי אתה צרוב בי באש.

חסרתי אות טבעת על אצבע וגם שם משפחתי  לא החלפתי,
אבל לך ילדי- אהבה הענקתי, לעדות צלקות שנותרו בגופי.
חוסנך ישאני, תמיכתך לי מצוף בגעש חיי,
עליך חושבת גם במרחק, הלא תדע? אני שלך עד בלי די.

אל תשכח בימים של כעס שאני אותה האחת,
אם תזכור עת פעמנו יחד  יקל לך גם הלבד,
אשוב כשאוכל, האמן לי, אל תיתן לזמן לייאש,
אשא משאינו יחד, הרי אתה צרוב בי באש.