נינה א. רוזן / אל קו הסיום |
לא היה לי סיכוי,
עוד מהיום הראשון.
בכל זאת
שואלת שאלות,
רק את עצמי
וממשיכה לנסות.
ואתה
מגרד היום את קו הסיום.
מנשקת לחי צנומה
מלטפת פנים
שלא לי הוסברו.
שעות עומדת
כי אם אשב
הרי לא אספיק לקום,
המירוץ שלי יסתיים,
ואני
אוותר עם השאלה
לב אחד שיידום
והשני פנימה ידמם...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|