|
על כיסאו המהודר
בעל עיטורים מעוקלים;
זמנם נשכח מן הימים.
ישב לו איש אחד
אחד מני רבים;
שקע בהרהורים.
שמש לו מעץ
כוכבים הם מאפר;
הירח מה יקר.
הרי הכול כאן חומרי
אין כל ערך לדבר;
מלבד ערכו של הנייר.
בא סופו אל מול עיניו
אך כה חמים הוא המושב;
והוא לא קם. |
|
|
הדמות של גוסס
מספר 2
במחזה הבכיינים
של חנוך לוין,
מבוססת על דמותו
של סבא
שלי זצוקללא
(זצוקללא היה
השם שלו,
זצוקללא פופק,
בגלל זה חנוך
לא השתמש
בשמות).
יעקב פופק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.