לו רק הייתי שוב בנעלי
צעד ראשון תובעניות,
מתאמצת נמתחת עד הקצה
כדי להדליק את האור ביקום חשוך-תום
ואז לכבות.
וכל אנשי הספסל בצידי החיים
משלבים שרוולים על חזה חלול
ומביטים בי
אובדת בחיוך עגול מחוסר שלמות
בשמלה אדומה
שלא חופנת רמז.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|