הוא נופח במילים הבוערות בו
כמו נושף בלבת זכוכית רותחת
לעשות מהן
כלים שיתמלאו בבוא העת
בשירים
מה הוא מתאמץ כל- כך
מנפח את פקעות המוח
עד להתפקע
ממלא את כל חדרי הלב
בלהט הזכוכית
המתהפכת כמו חרב בדמו
בדמיונו
להפיח בהן רוח
לתת בהן חיים,
כשמכונת מתכת מתוכנתת
יוצקת וחורזת ואורזת בו זמנית
אלף שכאלה
בדקה
והן על המרקע.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|