|
הוא נופח במילים הבוערות בו
כמו נושף בלבת זכוכית רותחת
לעשות מהן
כלים שיתמלאו בבוא העת
בשירים
מה הוא מתאמץ כל- כך
מנפח את פקעות המוח
עד להתפקע
ממלא את כל חדרי הלב
בלהט הזכוכית
המתהפכת כמו חרב בדמו
בדמיונו
להפיח בהן רוח
לתת בהן חיים,
כשמכונת מתכת מתוכנתת
יוצקת וחורזת ואורזת בו זמנית
אלף שכאלה
בדקה
והן על המרקע. |
|
|
איזה כייף
להיגמל מכתיבת
סלוגנים
אחד שנגמל
מכתיבת סלוגנים
אבל לא מלחתום
למטה בצורה
ארוכה, טיפשית
וחסרת
פרופורציה
הוא אפילו לא
חתם את שמו,
אצילי פשוט
אצילי,...
אבל רגע, בטח
בועז רימר יודע
מי זה, הוא יודע
ה - כ - ל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.