|
הוא נופח במילים הבוערות בו
כמו נושף בלבת זכוכית רותחת
לעשות מהן
כלים שיתמלאו בבוא העת
בשירים
מה הוא מתאמץ כל- כך
מנפח את פקעות המוח
עד להתפקע
ממלא את כל חדרי הלב
בלהט הזכוכית
המתהפכת כמו חרב בדמו
בדמיונו
להפיח בהן רוח
לתת בהן חיים,
כשמכונת מתכת מתוכנתת
יוצקת וחורזת ואורזת בו זמנית
אלף שכאלה
בדקה
והן על המרקע. |
|
|
ניטשה כתב פעם:
"ספרים כתובים
גרמנית, מה רב
העינוי הצפוי
מהם למי שנחן
באוזן שלישית!"
אני לא מבין מה
עשו ממנו גאון.
אחד, משחזר רגעי
גדולה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.