ג'ייד מנור / שתיקתך |
את גופך מעוררת
ובחציית ליבך שקט
ועכשיו את אחרת
ואין בך ליל ויום
ואת שקועה בתוך התהום
ללא רוח וחשיבה
ללא חלום או תקווה
השקט המסמר את שתיקותייך עוטף
והזמן עבר ועובר ובשבילך הנצח הופך לדקות
והמילים רצות טסות
ואת ממשיכה בשתיקתך הקשה
לבד זה נראה כמו הקצה של הפחד
וביחד זה התחלה של האושר
מתוך חלון שקוף בוהק מקרני השמש
שקופה שתיקתך והשקט שתוקף
ובחציית ליבך כאב מר ללא אהובך
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|