|
השקט חודר לרחובות הלילה
כמו מגדל קלפים קורס
הקור נאחז במעטפת הלבוש
כתכריכים של חיים חדשים.
מרווחים סמויים בין חללי הגוף
לבין הילת האוויר העוטפת כול
נושמים בי הברות לא נשלטות של כאב
הרעד נושק לשפתיים יבשות.
קולות הכוכבים נבלעים ברעש המזגן
צרידות לא מוכרה של רגש בלוי
הידיים הללו הן מעשה מכונה
אל תיגע בצרימה הנוראה הזאת.
אוויר גדול נשאף לחושיי
אני פולט ולוחש אדים של מים
פתילים דקים שוברים את האור
הכאב מתנקז לחללים שקופים. |
|
|
אני פשוט לא
מבינה את האנשימ
האלה שממלאימ את
הבמה בסלוגנימ.
-לא דיסלקטית,
מחרימה אותיות
סופיות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.