מיכל תותי / בשדה קוצים |
דרכתי את הרגע בטעינה חתרנית
ופסעתי במשא אל ההוא שלא הרגיש.
נפילה אל הארץ, שפשוף - חמלה
זעקה מתוכי אל קרבי.
מנסה לקום.
עוד אצעד בחיוך בשדה פרחים,
זה יקח רק עוד כמה ימים.
ובראש מורם אברח מכאן, אחפש הרגש שימשוך אותי לכאן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|