התותחים נדמו, הרוטר השתתק
החיילים לא שבו ונעלמו בערפל
על קרקע בוערת הונחו הרובים
מתוך קול מתים קורא
נשלפו אז העטים
וידיים משני עברי הגבול
חותמות על הסכמים.
ביום האחרון בכל שינויי כיוון
עיניים טרוטות חזרו לביתן
ושבו בנים לגבולם
ורוח שקטה עברה על פני בתינו
דוברת צה"ל הודיעה
חזרה לשגרה, חזרה לשגרה
אבל אימא זוכרת
בשקט בשקט בוכה בלילות.
רק תזכרו את בינת ג'בל -
את מלחמות הגנרלים
את עוז הרוח שבקרב
את האושר על פנייך
שאט אט נמוג ונעלם
את השריקה של הקטיושה
ואחר כך ערפל
את המבט שבעיניים
ופצוע מתפלל
רק תזכרו את בינת ג'בל. |