|
לאפרת,
לכתוב כמו יואל הופמן
לשיר כמו אמה שפלן
לצייר כמו קלוד מונה
לביים כמו סטנלי קובריק
ולאהוב כמוך.
לעצמי,
אני אומרת את זה בכח ובקול רמ(ח) איבריי ואין לי הרבה משניהם
ואולי
אני צריכה לשמוח ולחיות את החיים ואין אביר על סוס לבן
(לפחות זה מה שאומרים)
לנעול את הדלת אל עולם שעזבתי ולפתוח את השער שלא מזמן נעלתי
נדוש כל כך שזה עצוב אך זאת המציאות
אני רוצה לחשוב מראש ולמנוע כל טעות
לנסוע רחוק לאן שאפשר, אם תבואי איתי אני אסע כבר מחר
אם יכלתי לשמוע יותר מסתם רעש הייתי שומעת אותך קוראת לי אבל
אני לא כל כך עסוקה
כל כך עסוקה
כל כך
אני אוהבת אותך. |
|
|
the chick: am I
a person?
his mom:no,
you're a
chicken
the chick: do
chickens come
from people?
his mom: no,
chicken come
from eggs
the chick: do
people come
from eggs?
his mom: no,
people are
born
the chick: are
eggs born?
his mom: no,
eggs are laid.
the chick: are
people laid?
his mom: some
are, other are
chicken! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.